‏ התערבות קבוצתית באתר דחק
 
המסמך הנוכחי יפרט את עקרונות ההתערבות ואת השלבים המרכזיים. לא יפורטו כאן הנחיות ספציפיות למנחה,
שיתורגלו בהכשרה ספציפית להתערבות זו.
כאשר מגיעים למרכז הדחק מספר נפגעי חרדה בו זמנית ולא ניתן לתת להם מענה פרטני ראשוני ומיידי, אזי מרביתם
עשויים להיתרם מהתערבות קבוצתית.
 מטרת ההתערבות הקבוצתית היא הפחתת הסימפטומים הראשוניים של חרדה והחזרת תחושת השליטה.
כמו כן ההתערבות אמורה לאפשר מעבר ממצב תודעתי של 'קורבן', למצב של 'ניצול'.
למרכזי הדחק מופנים אנשים שיש להם אוריינטציה ראשונית, המסוגלים לפחות לציין את שמם וכתובתם.
ההתערבות תעשה בחדר מסודר, נעים ומאוורר המחומם כראוי כולל שתיה וכיבוד זמינים.
יש להעדיף נוכחות שני מנחים בהתערבות הקבוצתית, כאשר אחד מוביל והשני זמין לליווי פרטני של חבר קבוצה
בשעת הצורך (לדוגמא: כאשר מישהו פתאום קם ויוצא מהחדר, ליווי לשירותים , וכו').
את ההתערבות עושים בקב' קטנה של 4-5 משתתפים. חשוב לציין כי לא יכנסו לקבוצה כאלה הסובלים מסימפטומים בעצמה גבוהה, או כאלו שאינם מתקשרים כלל.
משך ההתערבות לא יעלה על כשעה וחצי.
 
שלב א: עריכת אינטייק ראשוני
המתערב אומר שלום ,מציג עצמו בשם ומציין ש"היה אירוע קשה שנחשפתם לו, אני כאן כדי לעזור לכם". בהמשך פונה המתערב לכל אחד מהקבוצה ושואל לשמו.
לאחר סבב השמות עוברים לשלב הבא. חשוב לציין כי המתערב עלול להיתקל בתגובות שונות של נפגעי החרדה (לדוגמא: סירוב לומר שם, וכו') ועליו להגיב באופן חיובי מקבל ומצפה לנרמול, כמו: 'אני מבין שכרגע לא מתאים לך לומר את שמך, זה קורה במצבים כאלו, זה יחלוף ותוכל להצטרף אלינו עם שמך בהמשך', או רק להגיב בתנועת ראש אוהדת ולעבור הלאה..
 
שלב ב: יצירת מגע והשתלבות
המתערב מציג עצמו שוב בשמו ומציין: "אני כאן כדי לעזור לכם עם מה שעברתם ". פונים אישית לכל אחד ומציינים את שמו ושואלים האם זקוק למשהו.
בשלב הזה יש לספק מידע פסיכו-חינוכי: מה קורה לנו במצב כזה, ועושים נרמול לתגובותיהם. מציינים בפניהם שכל היושבים כאן בחדר, ובקבוצה שלנו, חוו אירוע קשה ומטלטל.
 
שלב ג: בטחון, נוחות ונוחם
משדרים לנוכחים שהם מוגנים במקום הזה. מספקים מידע רלוונטי ואמין על פי שלושת העקרונות: מה קרה, מה עושים כדי להציל חיים ולהתמודד, ומסר של תקווה ועתיד.
המידע מסופק בהתאם למצב האדם במרכז הדחק. מציינים בפניהם אילו שירותים זמינים כעת, מי הם גורמי הסיוע שלנו וכל הזמן שואלים אותם מה הם צריכים ומה רוצים לדעת עוד.
 
שלב ד: שלב הייצוב
בשקט ובשלווה חוזרים על המידע שיש לנו לגבי האירוע הקשה, בהתאם לרמת הפירוט הנכונה למצבם.
מסבירים להם היכן אנחנו עכשיו. מבקשים מכולם להתחבר ליציבות הקיימת כאן בחדר, בגופנו, ולוקחים "רגע לעצמנו" (טכניקת 'קרקוע').
את הקרקוע עושים באמצעות מחשבה על חיבור  לכיסא, תוך הנחיה להרגיש את נקודות המגע של הכיסא עם הגוף. לוקחים נשימה עמוקה, "נשימות בטן" .שמים יד על הבטן ומרגישים את הבטן העולה בנשימה ויורדת בנשיפה. ניתן גם לעשות הרפיה ודמיון עם סקלת לחץ, אך חשוב שזה יהיה ללא עצימת עיניים.{מחשש שירחיק מהמטרה-הקרקוע}.
שואלים: האם יש מחשבה או הרגשה שמטרידה אותם במיוחד.
הכל נעשה תוך אזכור שמם ובקצב שלהם. יש לנרמל את התגובות באמירות שמאפשרות הרגעה והשתייכות: "כולנו כאן בחדר מוגן" וכד'. כמו כן, יש לנרמל תגובות וסימפטומים שכיחים המאפיינים נפגעי חרדה ולהדגיש את מימד הזמן המאפשר החלמה ספונטנית.
עושים הרפיות בטכניקות שונות המתאימות לנפגעי חרדה: טכניקות לוויסות רגשי עצמי באמצעות תרגול נשימות והרפיית שרירים.
בשלב זה ,נערוך סבב שבו כל משתתף יוזמן לתאר מה מסייע ועוזר לו להתמודד בכלל עם מצבים קשים, ובפרט במצב הנוכחי.
חשוב לתת חיזוק לכל התקדמות.
 
שלב ה: סגירה
המנחה מסכם את הפעילות וחוזר על דרכי ההתמודדות שעלו ומוסיף על פי צורך, כולל האפשרות להסתייע בהמשך באנשי הטיפול בקהילה: עו"סים, פסיכולוגים וכדומה, ומספק דרכי תקשורת – טלפונים וכדומה.
 
 
 
כל הזכויות שמורות © מהו"ת ישראל,ע.ר. 580549608 , טלפון: 03-524-6888 | פקס: 03-7478880 | דוא"ל: mahutisrael@gmail.com